the erez tree

יום חמישי

בר כמה ימים שיש תחושה שאנחנו בתוך התנור. אנחנו עצמנו התבשיל.

התחושה הזו היא המשך ישיר לתחושה מאז ה -7!! [כולם יודעים למה הכוונה- ה -7!!]

הבוקר התעוררתי אחרי לילה תזוזתי כנראה בתוך חלום של שריפות או משהו.

אני לא מזיע בלילות כבר שנים וכמעט שלא מפעיל מזגן בחדר השינה. משום מה שזה משהו שאני מאוד גאה בו כלפי עצמי [ לא אוהב להשוויץ מול כל חבריי המזיעים,,]

אני חושב שאני גאה בזה כי זה נותן לי להרגיש שאני בריא והטרמוסטט שלי תקין ופעיל בעיקר כשרוב משפחתי וחבריי ישנים בחדרים קפואים למוות ומתכרבלים בשמיכת פוך באמצע הקיץ..זה כבר הובי לאומי ורוב האנשים באיזור שלנו מתכרבלים דווקא בקיץ. אני רוצה בזה משהו שמבהיר כמה המקום שלנו משוגעעעעעעעעעעעעעעע , הכול הפוך!!!!!!!!!!!

בבוקר אני יוצא כבר כמעט שנה וחצי להליכה בפארק עם אוסקר, שותפי הנאמן לדרך.

אוסקר הוא אחד האנשים שאני הכי אוהב ומבלה אתו המון למרות שהוא כלב…טוב הוא לא באמת כלב הוא רק חבר שהתחפש לכלב לכמה זמן.. הכי מכיל ומבין בעולם.

בהליכות הבוקר אני בדרך כלל מדבר קודם כול עם אמא שלי..רותי. אמא חלתה באלצהיימר והשנתיים האחרונות מאוד קשות..

הבעייה עם אלצהיימר היא התסכול האדיר שהיא גורמת לחולה וחוסר היכולת לקיים תקשורת ממשית ומתמשכת.. אמא כבר לא יכולה להיות לבד בבית וצריכה השגחה 24 /7 אבל היא לא מוכנה להודות ולהסכים בכך.

דברתי עם חברים שהוריהם היו במצב הזה וכולם אומרים שזו תקופה קשה מאוד להורה ולכל המשפחה..

אצלי הדברים במשפחה מאוד מורכבים ואני מרגיש שאני לבד באירוע עם אמא.

אחי הצעיר, אהוב לבה, חי במקסיקו ותקוע שם ולא בא לארץ למעלה מעשר שנים ואחי השני גר באיזור לטרון ולא כל כך מוצא ביסה להגיע ולבקר את אמא בתדירות הנדרשת.

הסיפור הזה עם אמא מציף המון דברים מהעבר והוא כואב וקשה. אני מדבר עם אמא כמה פעמים ביום מתוך עשרות השיחות שהיא מתקשרת ומבקר לפחות יומיים בשבוע אבל זה נהיה קשה ויותר ויותר והיא מאוד מאוד עקשנית וסובלת ובעיקר כועסת על המצב שלה.

היא מבינה שמשהו קורה ומרגישה שנטשו אותה ורוצים במותה, כך אמרה לי הבוקר , ומאוד מאוד קשה לה. למה זה מגיע לי היא שאלה אותי..לא היתה לי תשובה.

אמא היתה אמא " מורכבת"…